את רוב השריפות ניתן למנוע. בבניני משרדים ובמבנים שהציבור יכול להיכנס אליהם, אפשר למנוע שריפות על ידי אימוץ מנהגי בטיחות ונהלים תקינים.
מפגעי בטיחות אש
שריפה צריכה שלושה דברים כדי להתחיל – מקור להצתה (חום), משהו שנדלק (משהו שנשרף) וחמצן:
- מקורות ההצתה יכולים להיות – תנורי חימום, תאורה, להבות חשופות, ציוד חשמלי, חומרי מעשנים (סיגריות, גפרורים וכו’), וכל דבר אחר שיכול להתחמם ולגרום לניצוצות.
- מקורות של חומרים נדלקים הם – עץ, נייר, פלסטיק, גומי או קצף, חומרי אריזה רופפים, זבל, פסולת וריהוט.
- מקורות חמצן – האוויר סביבנו.
מה צריך לעשות כדי להימנע משריפה?
מעסיקים (ו / או בעלי בניין) חייבים לבצע הערכת סיכונים בנושא בטיחות אש. בהתבסס על ממצאי ההערכה, מעסיקים צריכים להבטיח כי אמצעי בטיחות אש נאותים וראויים נמצאים במקום. כל זאת כדי למזער את הסיכון של פציעה או אובדן חיים.
כדי לסייע במניעת אש, צריך לזהות מה יכול לגרום לשריפה – מקורות ההצתה (חום או ניצוצות), החומרים שעלולים להישרף והאנשים העלולים להיות בסיכון. לאחר שזוהו הסיכונים, יש לנקוט בפעולה מתאימה. יש לשקול את האפשרות להימנע ממקורות הצתה וחומרים נשרפים לחלוטין. אם הדבר אינו אפשרי, יש לצמצם את הסיכונים ולנהל אותם. יש לבדוק כיצד להגן על אנשים במקרה של שריפה.
נקודות חשובות למניעת שריפה
- לבצע הערכת סיכוני בטיחות אש.
- לשמור על מקורות הצתה וחומרים דליקים בנפרד.
- להימנע משריפות מקריות, למשל לדאוג שהתנורים מותקנים היטב ואי אפשר להוציא אותם ממקומם.
- לוודא עבודת ניקיון טובה ורציפה, למשל להימנע מהצטברות אשפה שיכולה להישרף.
- יש לשקול כיצד לזהות שריפות וכיצד להזהיר אנשים במהירות אם שרפה מתחילה, למשל להתקין אזעקות עשן, אזעקות אש או פעמונים.
- יש להתקין ציוד כבאות מתאים כדי לכבות שריפה במהירות.
- יש לשמור על יציאות חירום ודרכי מילוט פנויים ומסומנים בבירור.
- יש לוודא שהעובדים קבלו הכשרה מתאימה על הנהלים שהם צריכים לעקוב, כולל תרגילי אש.
- יש לבדוק ולעדכן הערכת סיכונים באופן קבוע.
חומרים מסוכנים שגורמים שריפה ופיצוץ
עבודה המהווה סכנה כוללת אחסון, שימוש או יצירה של כימיקלים, אדים, אבק וכו’ שיכולים להישרף בקלות או להתפוצץ. כל שנה אנשים נפצעים בעבודה על ידי חומרים דליקים שנשרפים בטעות או מתפוצצים.
מה הן הסכנות ואיך מתמודדים אתן?
חומרים רבים הנמצאים במקום העבודה יכולים לגרום לשריפה או פיצוץ. יש חומרים שברור שהם יכולים להידלק – למשל כימיקלים דליקים, בנזין, מדללי צבע, גזי ריתוך. יש חומרים שפחות ברור אם הם נדלקים – מנוע שמן, גריז, חומרי אריזה, שבבי מעץ, קמח וסוכר.
חשוב להיות מודעים לסיכונים ולשלוט או להיפטר מהחומרים האלה כדי למנוע תאונות.
כדי לסייע במניעת שריפות או פיצוצים בשוגג, תחילה צריך לזהות:
- מה הם המצעים, החומרים, התהליכים וכו’ שיש בהם פוטנציאל לגרום לאירוע כזה. יש לזהות חומרים שנשרפים או חומרים שיכולים להתפוצץ ומה עשוי להצית אותם.
- האנשים שעלולים להיות בסיכון / ייפגעו.
לאחר שזיהית את הסיכונים, כדאי לשקול אילו צעדים נדרשים כדי להפחית או להסיר את הסיכון של אנשים להיפגע. הפחתה שכזו תכלול אמצעים למניעת תקריות שכאלה, כמו גם אמצעי זהירות כדי להגן על אנשים מפני פגיעה אם יש שריפה או פיצוץ.
נקודות מרכזיות בעבודה עם חומרים מסוכנים
- תחשוב על החומרים שאתה משתמש או מייצר בעסק שלך. האם הם יכולים לייצר אש או פיצוץ? אם כן, שקול איך אתה יכול להסיר או לצמצם את הסיכונים.
- השתמש בגיליונות נתוני הבטיחות של ספקי החומרים כמקור מידע על חומרים אשר עלולים להיות דליקים.
- שקול להפחית את כמות החומרים הדליקים / הנפיצים שאתה מאחסן באתר.
- שמור על מקורות ההצתה (להבות חשופות למשל, ניצוצות) וחומרים נשרפים (כמו אדים, אבק) בנפרד.
- היפטר מחומרים דליקים / נפיצים בבטחה.
- בצע הערכת סיכונים באופן קבוע.
- שמור על ניקיון. למשל מנע הצטברות אשפה, אבק או שומן שיכולים להבעיר אש או לעשות אפילו פיצוץ.
בטיחות אש
התקנות לבטיחות אש דורשות כי ה-“אחראי” באתר (בניין מאוכלס, איזור בנייה) יבצע, ישמור ויעדכן, הערכת סיכונים. בנוסף, לאור הערכת הסיכונים, ה-“אחראי” חייב ליישם אמצעים מתאימים, כדי למזער את הסיכון בנפש וברכוש במקרה של שריפה. האחראי בדרך כלל יהיה הקבלן הראשי (במקרה של בניית בניין) או מעסיק (במקרה של מקום עבודה).
האחראי צריך לזהות מקורות דלק והצתה ולהקים אמצעי זהירות למניעת שריפות כלליות כולל, אפשרות לברוח, אזהרת כיבוי אש, על בסיס הערכת סיכוני אש. במבנים מאוכלסים כגון משרדים, יש לוודא שהעבודה לא נמצאת בדרך המילוט הקיים מהבניין והיא לא מפריעה למערכת כיבוי אש אוטומטית (כמו מערכת מתזים) לעבוד.
הערכת סיכוני אש
ברוב המקרים, ביצוע הערכת סיכונים היא משימה פשוטה ותתבצע על ידי האחראי, או אדם שהוא ממנה, כגון יועץ. ישנם חמישה שלבים בביצוע הערכת סיכוני אש:
- זיהוי סכנות: יש לשקול איך אש יכולה להתחיל ומה היא יכולה לשרוף.
- אנשים בסיכון: עובדים, קבלנים, מבקרים, וכל מי שעלול בנוסף להיפגע, למשל ילדים, ובעלי מוגבלויות.
- הערכה ופעולה: לשקול את הסיכונים והאנשים המזוהים בפעולות 1 ו -2 ולפעול להסרה ולהפחתה של הסיכון כדי להגן על האנשים ועל המקום.
- הקלט, תכנן ואמן: לשמור תיעוד של הסיכונים מול הפעולות שננקטו. הכן תכנית ברורה לבטיחות אש כדי להבטיח שאנשים מבינים את מה שהם צריכים לעשות במקרה של שריפה, בהם רשות הכבאות וההצלה.
- סקור: בצע הערכת סיכונים בקביעות וקח בחשבון ועדכן כל שינוי או תוספת באתר.
אמצעי מילוט
היבטים מרכזיים לאמצעי בריחה בטוחים באתרי הבנייה כוללים:
- מסלולים: הערכת הסיכונים צריכה לקבוע את דרכי המילוט הנדרשות, אשר חייבות להישמר זמינות ונראות לעין.
- חלופות: צריך להכין, במידת האפשר, דרכים חלופיות ומופרדות היטב עד לרמת הקרקע.
- הגנה: הנתיבים צריכים להיות מוגנים על ידי דלתות הפרדת אש.
- כינוס: לוודא שדרך המילוט מגיעה למקום בטוח שבו אנשים יכולים לקבל טיפול ולהתרכז. במקום קטן, המדרכה מסביב יכולה להיות מקום מתאים.
- סימנים: אם אנשים לא מכירים את דרכי המילוט – יש צורך לסמן אותם. בנוסף, צריך לשים תאורה בדרכי המילוט. במקומות מסוימים ללא תאורה חיצונית, רצוי לשים גם תאורת חירום.
אמצעים למתן אזהרה
יש להקים מערכת להתרעה באתר. זה עשוי להיות גלאי אש זמני או קבוע (נבדק באופן קבוע), צופר אוויר או שריקה, בהתאם לגודל ולמורכבות של האתר. האזהרה צריכה להיות ייחודית ולהישמע מעל רעש אחר לזיהוי על ידי כולם.
אמצעי כיבוי
מטפי כיבוי צריכים להיות ממוקמים בנקודות מזוהות גם בתוך, ומסביב לאתר. המטפים צריכים להיות מתאימים לאופי וסוג של השריפה האפשרית:
- עץ, נייר ובד – מטף מים.
- נוזלים דליקים – אבקה יבשה, מטף גז הלון קרבון 1211 או מטף קצף.
- חשמל – מטף פחמן דו חמצני (C02), או הלון קרבון 1211 או מטף עצמאי עם גז מסוג FM200.
אנשים שאחראים על כיבוי אש, כגון צוותי חירום, וכל עובד הנמצא בארגון, צריכים לעבור הכשרה כיצד להשתמש מטפים.
