תכנית בטיחות אש לפי הוראת מכ"ר 532

תכנית בטיחות אש נדרשת לפי הוראת מכ"ר 532 כשבמבנה או בעסק יש סיכון אש שמצדיק מסמך עבודה מסודר: מפעלי תעשייה, מחסנים, מקומות עם חומרים דליקים או מסוכנים ומבנים שבהם שוהים הרבה אנשים.
התכנית ממפה את סיכוני האש באתר, קובעת אמצעי כיבוי, גילוי והתרעה, מגדירה נוהלי חירום ומי אחראי על מה, ומוכנת על ידי איש מקצוע שהוכשר לכך.
את התחולה המדויקת על העסק שלכם בודקים מול הנוסח העדכני של ההוראה ומול הרשות הארצית לכבאות והצלה, והמאמר מסביר איך עושים זאת.
אנחנו בפז בטיחות מלווים עסקים ומפעלים בבניית מערך בטיחות האש, ומי שרוצה לבדוק מה נדרש באתר שלו מוזמן לפנות אלינו.

מתי נדרשת תכנית בטיחות אש לפי הוראת מכ"ר 532?

הוראת מכ"ר 532 היא הוראה מקצועית של הרשות הארצית לכבאות והצלה.
היא מגדירה באילו מקרים נדרשת תכנית בטיחות אש ואילו עקרונות התכנית צריכה לעמוד בהם.
ההוראה אינה נקראת כמו סעיף חוק בודד, והחובה על עסק מסוים נגזרת משילוב של סוג הפעילות, גודל המבנה, כמות האנשים ומאפייני הסיכון.

בפועל יש כמה סימנים שמעלים את הסבירות שתידרשו לתכנית:

• פעילות עם חומרים דליקים, גזים או נוזלים בעירים, כמו מפעלי כימיה, צבע, פלסטיק ומחסני דלק.
• מחסנים ומרכזי לוגיסטיקה עם עומס אש גבוה. "עומס אש" הוא כמות החומרים הבערים באתר ביחס לשטחו, והוא קובע כמה מהר שריפה תתפשט וכמה משאבי כיבוי היא תדרוש.
• מבנים ציבוריים ועסקים שבהם שוהים הרבה אנשים, כמו אולמות, מוסדות ומקומות בילוי.
• עסק שמבקש רישיון או חידוש רישיון, ומפקחי הכבאות ביקשו ממנו להציג מסמך כזה.

הדרך הנכונה לדעת אם החובה חלה עליכם היא לא לנחש מהרשימה.
מבקשים את נוסח ההוראה העדכני, ממפים את הפעילות באתר ומשווים.
אם יש ספק, פונים לגורם מקצועי שמכיר את ההוראה ומתייעצים איתו לפני שפונים לכבאות.
כך נמנעת הסיטואציה הנפוצה שבה העסק מגלה על הדרישה רק כשהרישיון תקוע.

כדי שהבירור מול הגורם המקצועי יהיה קצר ומדויק, כדאי להגיע מוכנים עם חומר בסיסי: תכניות המבנה העדכניות, רשימת החומרים הדליקים וכמויותם, מספר העובדים בכל משמרת, מספר המבקרים הצפוי בשעות השיא ורישיון העסק הקיים, אם יש כזה.
עם הנתונים האלה אפשר להבין תוך זמן קצר אם הפעילות באתר מצדיקה תכנית ואילו חלקים בה יהיו הכבדים ביותר.

מה מסמך בטיחות האש חייב לכלול?

תכנית טובה אינה חוברת כללית שמעתיקים מעסק אחר.
היא מסמך שנכתב על המבנה הספציפי, אחרי סיור באתר, ומתאר את המצב הקיים כפי שהוא.
ברוב המקרים היא כוללת את הפרקים האלה:

• תיאור האתר: שימושי השטחים, קומות, מחסנים, חדרי מכונות, חדרי חשמל ושטחים פתוחים.
• מיפוי סיכוני אש: חומרים דליקים, מקורות הצתה, תהליכי ייצור חמים, ציוד חשמלי ואזורי אחסון.
• "דרכי מילוט", כלומר המסלולים שבהם אנשים יוצאים מהמבנה לשטח בטוח, כולל יציאות חירום, שילוט ותאורת חירום.
• אמצעי כיבוי וגילוי: מטפים, ברזי כיבוי, ספרינקלרים, גלאי עשן ומערכות התרעה וכריזה.
• נהלי חירום: מי מזעיק, מי מפנה, מי מנתק מערכות ומה עושים עד הגעת הכוחות.
• הדרכות ותרגולים: מי מוכשר, באיזו תדירות מתרגלים ואיפה מתועדים התרגולים.
• לוח תחזוקה ובדיקות לאמצעי הכיבוי.

לדברי מכין תכניות בטיחות אש ותיק, הסיכון הגדול הוא תכנית שנכתבה ונשכחה במגירה.
בבדיקה הראשונה מתברר שהמפעל הזיז מחסן, הוסיף קו ייצור וחסם יציאת חירום, והמסמך מתאר מבנה שכבר אינו קיים.
תכנית שלא תואמת את המציאות אינה מגינה על אף אחד, ובבדיקה היא עלולה להיחשב כאילו לא הוכנה.

מי שרוצה להבין לעומק איך בונים תכנית כזו מוזמן לעיין בקורס הכנת תכנית בטיחות אש שלנו, שמתמקד בדיוק בשלבי הכנת המסמך.
כאן נתמקד בשאלה מתי היא נדרשת ומה סביבה.

הכנת התכנית מתקדמת בדרך כלל בארבעה שלבים: סיור באתר ותיעוד המצב הקיים, מיפוי הסיכונים והשוואה לדרישות, כתיבת המסמך עם תכניות וסימון אמצעי הכיבוי, ולבסוף הגשה ותיקון לפי הערות.
כל שלב נשען על הקודם, ולכן דילוג על הסיור או על המיפוי מוביל למסמך כללי שאינו מתאר את האתר שלכם.
כדאי גם לצרף לתכנית תרשימי מבנה עם סימון ברור של יציאות החירום, ברזי הכיבוי והמטפים, כדי שמפקח יוכל לעבור על המסמך ולהשוות אותו למה שהוא רואה בשטח.

מי מוסמך להכין את התכנית, ומה לבדוק לפני שבוחרים?

את התכנית לא מכין כל אחד.
הכנתה מחייבת הכשרה מקצועית בתחום בטיחות האש והכרות עם הדרישות של הרשות הארצית לכבאות והצלה.
בדרך כלל מדובר ביועץ בטיחות אש או במי שהוכשר ספציפית להכנת תכניות כאלה.
התנאים המדויקים להסמכה מתעדכנים, ולכן כדאי לוודא אותם בנוסח העדכני ולא להסתמך על זיכרון או על מה ששמעתם מעסק אחר.

לפני שמוסרים עבודה, אלה הדברים שכדאי לבדוק אצל המועמד:

1. הכשרה מתועדת בהכנת תכניות בטיחות אש, שאפשר לראות ולא רק לשמוע עליה.
2. ניסיון בסוג הפעילות שלכם. תכנית למשרדים שונה מאוד מתכנית למפעל פלסטיק או למחסן כימיקלים.
3. סיור מלא באתר כחלק מהעבודה. מי שמציע לכתוב תכנית בלי לראות את המקום מוכר תבנית.
4. הסבר ברור מה קורה אחרי ההגשה: תיקונים, הערות של הכבאות ועדכון כשהמבנה משתנה.

בצד שלנו, המכללה מנוהלת על ידי נדב אסייג, בעל 25 שנות ניסיון בניהול ותפעול בתעשייה.
הצוות כולל מרצים בעלי ותק רב בתחום הבטיחות, והמרכז להכשרות פתוח שישה ימים בשבוע, כך שקל לתאם הכשרה או ייעוץ גם סביב לוח הזמנים של מפעל פעיל.

שאלה נוספת שכדאי לשאול כבר בשיחה הראשונה היא מה בדיוק כלול במחיר.
יש מי שמסתפק בכתיבת המסמך, ויש מי שכולל גם סיור חוזר, ליווי מול הכבאות ועדכון אחרי שינוי במבנה.
הבהרה מראש חוסכת אי הבנות ותשלומים נוספים באמצע התהליך.

איך התכנית קשורה לרישוי העסק ולבדיקות השוטפות?

רישוי עסקים בישראל מוסדר בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, ובצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013.
חלק מהעסקים מקבלים ממנו דרישות כבאות והצלה כתנאי לרישיון, ובמקרים רבים הדרישה מתבטאת בהצגת תכנית בטיחות אש מאושרת ואמצעי כיבוי תקינים.
לכן מי שמתכנן פתיחת עסק או חידוש רישיון צריך לשלב את בניית התכנית כבר בשלב התכנון ולא ברגע האחרון.

כדאי לדעת שהתכנית אינה פעולה חד פעמית.
היא נשענת על אמצעים שצריכים להיות תקינים בפועל, ובראשם המטפים.
בדיקת מטפים נעשית על ידי בעל הסמכה מתאימה, ובעסקים רבים מכשירים עובד פנימי בקורס מבקר מטפים כדי לקיים את הבדיקות השוטפות בלי להמתין לספק חיצוני בכל פעם.
מי שמציג תכנית מפורטת ומטפים שלא נבדקו מזה שנה משאיר פער בדיוק במקום שבו הכבאות מסתכלת.

את חלק האנשים בתכנית אי אפשר לבצע על הנייר בלבד.
עובדים שלא יודעים איפה המטף ומה הנוהל בזמן שריפה הם החוליה החלשה של כל תכנית.
לכן אנחנו ממליצים לחבר אותה להדרכות בטיחות אש לעובדים, להכשרת צוות חירום מפעלי ולתרגולי פינוי עם תיעוד.
תכנית שיש לה עובדים מוכשרים ותרגולים מתועדים נראית אחרת בעיני מפקח, וחשוב מזה, היא פועלת אחרת ביום שיש שריפה אמיתית.

אם המפעל שלכם מחזיק גם חומרים מסוכנים, התכנית צריכה להתיישב עם דרישות נוספות של אחסון, הפרדה ותיוג.
אפשר לשלב אותה עם קורס חומרים מסוכנים לאחראים באתר, ועם הדרכות בטיחות לעובדים בתעשייה כדי שכל המסמכים והנהלים יאמרו אותו דבר.

שאלות נפוצות על תכנית בטיחות אש

כמה תשובות קצרות לשאלות שעולות שוב ושוב אצל מנהלי עסקים ומפעלים.

האם עסק קטן צריך תכנית בטיחות אש?

גודל העסק אינו הקריטריון היחיד.
עסק קטן עם סיכון אש מיוחד, כמו אחסון חומרים דליקים או מטבח תעשייתי, עשוי להידרש לתכנית, בעוד עסק גדול עם סיכון נמוך עשוי לא להידרש.
נקודת המוצא היא סוג הפעילות ודרישות הרישוי, ולכן כדאי לברר מול הגורם המקצועי ומול הכבאות.

מה קורה אם אין לעסק תכנית כשהיא נדרשת?

הסיכון המעשי הוא עיכוב או סירוב בהליכי הרישוי, דרישה לתיקונים, ובמקרה של אירוע, קושי להוכיח שפעלתם בזהירות הנדרשת.
הדרך הבטוחה היא לא להמתין לדרישה מהכבאות אלא לבדוק מראש אם החובה חלה עליכם.

מתי צריך לעדכן תכנית קיימת?

כשיש שינוי מהותי באתר: הרחבת מבנה, שינוי ייעוד של חלל, הוספת קו ייצור, חומר חדש או שינוי בכמות העובדים.
מעבר לכך, מומלץ לעבור על התכנית אחת לשנה ולהשוות אותה למצב בשטח.
תדירות העדכון הנדרשת רשמית נקבעת בנוסח ההוראה ובדרישות הכבאות.

אפשר להכין את התכנית בעצמנו בתוך הארגון?

אפשר רק אם מי שמכין אותה הוכשר לכך ועומד בדרישות ההסמכה.
העובדה שאתם מכירים היטב את המפעל אינה מחליפה את ההכשרה, אבל היא יתרון גדול.
הרבה ארגונים משלבים ידע פנימי עם איש מקצוע שמכין את התכנית בפועל.

תכנית בטיחות אש עם פז בטיחות: סיכום ומה עושים עכשיו

תכנית בטיחות אש היא הכלי שמחבר בין סיכוני האש באתר לבין אמצעי הכיבוי, העובדים והנהלים.
החובה לפי הוראת מכ"ר 532 נגזרת מסוג הפעילות ומאפייני האתר, ולכן הצעד הראשון הוא מיפוי: מה אתם מחזיקים, כמה אנשים שוהים, ומה דורשת מכם הכבאות.
אחרי המיפוי בוחרים מכין מוסמך, מוודאים שהמטפים והאמצעים תקינים, ומכשירים את העובדים.

בפז בטיחות אנחנו מציעים הכשרות שמלוות את כל השרשרת הזו, מקורס הכנת תכנית בטיחות אש ועד הדרכות לעובדים וצוותי חירום.
צרו איתנו קשר ונבדוק יחד מה נדרש במבנה או בעסק שלכם, כדי שתגיעו לבדיקה הבאה עם תכנית שמתארת את המציאות כפי שהיא.