הדרכת בטיחות אש היא ההכשרה שמלמדת עובדים לזהות סיכון אש, להתריע, להפעיל "מטף" (מטף כיבוי נייד) נכון ולפנות את המקום בסדר, וכל מעסיק שיש אצלו חומרים דליקים, ציוד חשמלי, בישול או עבודה בחום צריך לתת אותה לכל העובדים ולא רק לצוות החירום.
במפעלים ובעסקים עם סיכוני אש היא נגזרת מסקר הסיכונים ומדרישות הכבאות, כוללת חלק עיוני וחלק מעשי, ומתרעננת באופן קבוע.
אנחנו בפז בטיחות מעבירים הדרכות בטיחות לעובדים בתעשייה, מלווים ארגונים שמכינים תכנית בטיחות אש במסגרת קורס הכנת תכנית בטיחות אש, ומכשירים צוות חירום מפעלי שמוביל את הטיפול באירוע עד להגעת הכבאים.
רוצים לבנות הדרכה שמתאימה לאתר שלכם?
צרו איתנו קשר ונתאים אותה לסיכונים שלכם.
מהי הדרכת בטיחות אש ומי חייב לעבור אותה?
הדרכת בטיחות אש היא חלק מחובת המעסיק למסור לעובדיו מידע והדרכה על הסיכונים במקום העבודה.
החובה הכללית עוגנת ב"תקנות הארגון והפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999", ושריפה היא אחד הסיכונים המרכזיים שההדרכה צריכה לכסות.
בעסקים שפועלים ברישיון עסק מתווספות דרישות רשות הכבאות וההצלה, והן מגדירות בדרך כלל גם איזה ציוד נדרש ואיך מוכיחים שהעובדים יודעים להשתמש בו.
ההדרכה חלה על כל מי שנמצא באתר: עובדים חדשים לפני שהם מתחילים לעבוד לבד, עובדים שעברו לתפקיד אחר, עובדי קבלן ועובדים זמניים.
הטעות הנפוצה היא להדריך רק את מי שעובד ליד הסיכון הברור, למשל ליד תנור או מכונת ריתוך, ולשכוח את מי שמגיע לאתר לשעות ספורות.
אש לא שואלת מי העובד הקבוע.
לא כל תפקיד נחשף לאותם סיכונים.
עובדי ניקיון נוגעים בחומרי ניקוי, עובדי אחזקה עובדים עם חשמל וכלים חמים, ועובדי משרדים צריכים לדעת בעיקר להתריע ולפנות.
את ההתאמות האלה פירטנו בעמודי השירות שלנו להדרכת בטיחות לעובדי ניקיון, לעובדי אחזקה ולעובדי משרדים.
כאן נתמקד במה שמשותף לכולם ובמה שמיוחד למפעלים.
מה לומדים בהדרכה ומה מתרגלים בפועל?
הבסיס העיוני הוא "משולש האש": כדי שתהיה שריפה צריכים להיפגש שלושה מרכיבים, חומר דליק, חמצן וחום.
הסרה של אחד מהם מכבה את האש, וזה העיקרון שמאחורי כל שיטת כיבוי.
עובדים שמבינים אותו מזהים מהר יותר מה בוער, מה מזין את האש ומה אסור להתקרב אליו.
החלק השני הוא סוגי השריפות.
אש שנגרמת מחומרים מוצקים כמו נייר, עץ ובד שונה משריפה בנוזל דליק, בגז, בציוד חשמלי או בשמן מטבח, ולכל אחת מתאים אמצעי כיבוי אחר.
הטבלה מסכמת את שלושת סוגי המטפים הנפוצים באתרים:
| סוג המטף | מתאים בעיקר ל | על מה להיזהר |
|---|---|---|
| אבקה (ABC) | חומרים מוצקים, נוזלים דליקים וגזים | האבקה פוגעת בציוד אלקטרוני ומקשה על הראות בחלל סגור |
| פחמן דו חמצני (CO2) | ציוד חשמלי ואלקטרוני, נוזלים דליקים בכמות קטנה | טווח קצר, ופחות יעיל בחוץ וברוח |
| מים או קצף | חומרים מוצקים כמו נייר ועץ, ובקצף גם נוזלים דליקים | אסור להשתמש במים על ציוד חשמלי ועל שמן בוער |
הציוד שמותקן באתר שלכם נקבע לפי תכנית בטיחות האש ודרישות הכבאות, והמדריך צריך להתאים את התרגול למטפים שתלויים בפועל על הקירות שלכם.
החלק המעשי הוא העיקר.
עובדים מתרגלים הפעלה חיה של מטף, ואחריה לומדים איפה המטפים ממוקמים באתר, איפה נקודת הכינוס, איך מפעילים התראה ומתי מתקשרים ל-102.
בשלב הזה הרבה ארגונים מגלים שעובדים עומדים מול מטף ולא מצליחים להסיר את הפין, או לא יודעים לאיזה כיוון לכוון את הזרם.
לדברי מדריך בטיחות אש ותיק, העובדים כמעט אף פעם לא נכשלים בגלל חוסר ידע על המטף עצמו.
הם נכשלים בהחלטה: מי נלחם באש, מי מפנה, ומתי מפסיקים לנסות ובורחים.
לכן ההדרכה הטובה כוללת כלל ברור לקבלת ההחלטה הזו, ולא רק הדגמה של כיבוי.
במה ההדרכה במפעל שונה מזו שבמשרד או בחנות?
במפעל הסיכונים רבים יותר ומתחברים זה לזה, ולכן ההדרכה צריכה לצאת מהסיכונים של האתר עצמו ולא מתבנית כללית.
כמה מוקדים שחוזרים כמעט בכל אתר תעשייתי:
- נוזלים וגזים דליקים: אחסון, הפרדה בין חומרים שלא מתאימים זה לזה, איוורור ותיוג נכון. מי שמחזיק רעלים וחומרים מסוכנים באתר צריך להבין גם את הצד הזה, ובשביל זה יש לנו קורס חומרים מסוכנים וקורס אחראי רעלים.
- "עבודה בחום": ריתוך, חיתוך ושחיקה שיוצרים ניצוצות. נהוג לדרוש לה היתר עבודה בחום, כלומר אישור כתוב שנבדק לפניה שאין חומר דליק בסביבה, ושמוצב מטף ליד העובד, ושאחרי העבודה יש תקופת בדיקה שבה מוודאים שלא נשארה בעירה סמויה.
- ציוד חשמלי: לוחות חשמל עמוסים, כבלים פגועים ושימוש במאריכים הם מקור שכיח להצתה. קורס בטיחות בחשמל מרחיב את הנושא לעובדים שעובדים קרוב למערכות האלה.
- אבק דליק ואריזות: בענפים כמו עץ, פלסטיק ומזון אבק מצטבר יכול להתלקח מהר, וקרטונים ומשטחי עץ בקרבת מקור חום מגדילים את העומס.
- סוללות ליתיום ועמדות טעינה: מלגזות חשמליות וכלים נטענים דורשים מקום טעינה מסודר והרחקה של חומרים דליקים.
- פינוי: במפעל גדול נדרש פינוי מדורג, לעיתים עם ציוד כבד ועובדים בכמה משמרות, ולכן צריך תרגיל שמתחשב בכל המשמרות.
במפעלים נוסף שכבת ארגון. צוות חירום מפעלי, שאנחנו מכשירים לפי צרכי האתר, מקבל הדרכה עמוקה יותר ומוביל את הפעולה עד שהכבאים מגיעים.
נאמני בטיחות באגפים השונים משמשים עיניים ואוזניים בין התרגולים, ומי שמעביר הדרכות פנימיות יכול ללמוד את המיומנות בקורס הדרכה טובה.
בעסקים קטנים יותר, כמו מסעדה, מחסן או בית מלאכה, העקרונות זהים אבל הסיכון העיקרי שונה.
במטבח זו אש שמן, במחסן עומס אחסון, ובבית מלאכה חומרי גימור דליקים.
מי שמבין את הסיכון המרכזי שלו יכול לבנות הדרכה קצרה וממוקדת שבאמת נשארת בזיכרון.
כל כמה זמן מרעננים את ההדרכה ואיך מתעדים אותה?
החובה היסודית היא לתת הדרכה לפני תחילת עבודה ובכל פעם שהסיכון משתנה: מכונה חדשה, חומר חדש, שינוי בפריסת האתר או תפקיד חדש לעובד.
תדירות הרענון המדויקת תלויה בסוג העסק ובדרישות הכבאות שחלות עליו, ולכן כדאי לוודא אותה מול התכנית שלכם.
בפועל נהוג לרענן אחת לשנה לפחות ולשלב תרגיל פינוי, כי ידע שלא מתורגל מתפוגג מהר.
הרענון הוא גם הזדמנות לעדכן את התכנים לפי מה שקרה באתר: תקלה שכמעט הפכה לשריפה, ציוד חדש שנכנס או מסלול פינוי שהשתנה.
הדרכה שחוזרת על אותם שקפים שנה אחרי שנה מאבדת את תשומת הלב של העובדים.
את ההדרכה חייבים לתעד.
רשומה טובה כוללת תאריך, שם המדריך, רשימת משתתפים עם חתימות, נושאי ההדרכה ודוח של תרגיל הפינוי עם הערות לשיפור.
מפקח או נציג כבאות ישאל קודם כול על הרשומה הזו, ובלעדיה קשה להוכיח שההדרכה התקיימה גם אם היא התקיימה בפועל.
הציוד עצמו דורש בדיקה תקופתית, כי מטף שלא נבדק לא בטוח שיעבוד ברגע האמת.
מי שרוצה לבצע בדיקות כאלה בארגון יכול ללמוד זאת בקורס מבקר מטפים שלנו.
שאלות נפוצות על הדרכות אש בעבודה
כמה תשובות לשאלות שמנהלי אתרים ואנשי משאבי אנוש שואלים אותנו לפני שמתחילים.
האם אפשר להעביר את ההדרכה בתוך הארגון בלי מדריך חיצוני?
אפשר, אם מי שמעביר אותה מכיר את הנושא ומסוגל להדגים הפעלה של מטף ותרגיל פינוי.
ארגונים רבים בוחרים בשילוב: מדריך חיצוני בהדרכה הראשונית ורענון פנימי בין לבין.
למי שמעביר הדרכות בעצמו מתאים קורס הדרכה טובה שמלמד איך להעביר תוכן לעובדים בצורה שנשארת בזיכרון.
האם עובדי קבלן ועובדים זמניים צריכים לעבור את ההדרכה?
כן, כל מי שנמצא באתר צריך לדעת מה לעשות כשיש התראה ולאן מפנים.
לעובדי קבלן שעובדים בעבודות מסוכנות, כמו ריתוך, נדרשת גם הדרכה מפורטת יותר ולעיתים אישורים נוספים.
כדאי להגדיר בחוזה עם הקבלן מי אחראי להדרכה ומי מתעד אותה.
מה ההבדל בין הדרכת אש לתרגיל פינוי?
הדרכה מעבירה ידע: סוגי שריפות, שימוש במטף, תפקידים.
תרגיל בודק אם הידע עובד כשכולם נעים יחד: האם ההתראה נשמעת בכל האתר, האם המסלולים פנויים ובכמה זמן מגיעים לנקודת הכינוס.
צריך את שניהם, ותרגיל בלי הדרכה מקדימה רק יוצר בלבול.
איך מתחילים כשאין לנו עדיין תכנית בטיחות אש?
מתחילים בהכנת התכנית עצמה, כי היא קובעת מה הסיכונים, איזה ציוד נדרש ומה ההדרכה צריכה לכלול.
מי שרוצה ללמוד לעשות זאת בעצמו יכול להצטרף לקורס הכנת תכנית בטיחות אש.
במקביל אפשר כבר לקיים הדרכה בסיסית לכולם, ולהרחיב אותה אחרי שהתכנית מוכנה.
הדרכת בטיחות אש בעסק שלכם: למה פז בטיחות
הדרכה טובה מתחילה בהבנה של האתר: אילו חומרים יש בו, מי עובד בו ומה כבר קיים מבחינת ציוד ונהלים.
את זה אנחנו בודקים לפני שנקבע תוכן, כדי שהעובדים לא יקבלו מצגת כללית שלא קשורה למה שהם רואים סביבם.
המכללה שלנו מנוהלת על ידי נדב אסייג, בעל 25 שנות ניסיון בניהול ותפעול בתעשייה, והצוות כולל מרצים בעלי ותק רב בתחום הבטיחות.
ההבנה של איך אתר תעשייתי עובד באמת היא מה שמאפשר לנו לדבר עם העובדים בשפה שלהם ולא רק בשפת התקנות.
המרכז להכשרות פתוח שישה ימים בשבוע, כך שקל לתאם הדרכות גם סביב משמרות ולוחות זמנים של ייצור.
כדי לסגור את המעגל: קבעו הדרכה ראשונית לכולם, תרגלו הפעלת מטף ופינוי, תעדו כל מפגש, ורעננו אחת לשנה לפחות.
הדרכת בטיחות אש שמותאמת לסיכונים של המקום שלכם מורידה את הסיכוי שאירוע קטן יהפוך לאסון.
צרו איתנו קשר, ונבנה יחד תוכנית הדרכה שמתאימה לעסק שלכם.
